27/12/2021

העמותה מארחת את ד"ר עידו שולט

ד"ר שולט מנהל היחידה לרפואת האם והעובר בקריה הרפואית לבריאות האדם, רמב"ם. חבר נבחר בועד החברה הישראלית לרפואת האם והעובר, חבר שלוש מועצות לאומיות של משרד הבריאות: המועצה לנאונטולוגיה, גיניקולוגיה וגנטיקה. המועצה לבריאות האישה והמועצה לבריאות הקהילה ומשמש כמרצה קליני בכיר בפקולטה לרפואה של הטכניון. בעשרים השנים האחרונות, ד"ר שולט חוקר ומטפל בזיהומים ברחם בכלל וב-CMV בפרט.

אולי כאן המקום לסיפור אישי…. אני אב לחמישה ילדים, בהריון של בתי הרביעית אשתי עברה הדבקה ראשונית ב-CMV בשבוע 6 והיום יש לי ילדה בריאה וחמודה בת 7…. אין ביכולתי ליעץ האם להפסיק הריון, תפקידי לתת לך את כל הכלים על מנת שתקבלי החלטה בהתאם לערכיך ובשלול כל המורכבות הכרוכה בכך. בהצלחה בהחלטה הסבוכה והבלתי אפשרית העומדת לפניך….

וואו, זה דיון שאורך לי לפחות כשעה מול המטופלות, סיכונים וסיכויים, יתרונות וחסרונות. חוזקות וחולשות המחקר והנתונים שממשיכים להצטבר בעיקר מצרפת וספרד מאז פורסם. מחד לתרופה פרופיל בטיחות גבוה, אך היא מעולם לא נוסתה בכמויות כאלו, בשליש ראשון ושני על עוברים במתודולוגיה טובה עם בחינת ההשפעות לטווח הארוך. הסיכון העיקרי לאם הוא פגיעה כלייתית. כעת את שישה שבועות לאחר מועד ההדבקה המשוער. יעילות הטיפול יורדת באופן חד במידה ומתחילים אותו מעל 9 שבועות מההדבקה כך שמאד כדאי לקבל את ההחלטה מוקדם ככל שניתן כעת… בהצלחה בכל החלטה שתבחרי….

מעט פרטים נוספים על המחקר המצויין מבילינסון בהובלת פרופ' יעקב אמיר וד"ר יוסי פרדו המהווה גאווה ישראלית שפורסם בלאנצט ב-2020. מסיבות מובנות של קושי בגיוס מדובר במחקר שכלל מספר עשרות נשים בלבד. התוצאות התיחסו לתוצאות תבחין מי-השפיר ולא לתוצאות בלידה. בניתוח של התוצאות בלידה התוצאות היו שונות מעט. ניתוח נתוני המחקר היה על בסיס הרנדומיזציה ולא על בסיס הטיפול בפועל ולכן זה מעט סטרילי ופחות משקף את החיים האמיתיים. מהמחקר עולה כי יש להתחיל את הטיפול מוקדם ככל הניתן והוא כנראה לא יעיל אם עברו מעל תשעה שבועות בין ההדבקה לתחילת הטיפול. לפיכך לא היתה תועלת בטיפול שהוחל בהריון בהדבקה שארעה טרם ההריון.

הייתי ממליץ שמירת הגיינה בבית עד כמה שניתן אבל זה קשה מאד… הסיכון בשבוע זה לעובר כבר נמוך, בהצלחה!!!!

מדובר בהדבקה חוזרת/טרם ההריון, הסיכון נמוך אבל לא אפסי, ממליץ על הערכת זיהומולוג או מומחה ברפואת האם והעובר, בהצלחה!!!

מומי לב מאד נפוצים והממצא הלבבי שציינת בעובר אינו ספציפי ל-CMV ולדעתי סבירות גבוהה שלא קשור ל-CMV. לאחר הלידה ניתן יהיה להתקדם בברור. מחד בדיקת CMV בשתן תראה אם אכן היתה הדבקה רחמית של העובר, ומאידך ניתן יהיה על סמך המצב להחליט האם לבצע בילוד ברור גנטי כגון צ'יפ גנטי או אקסום שיראו האם יש בעיה גנטית ברקע. גם לאחר בצוע הברור הנ"ל אין ודאות שתהיה תשובה לשאלתך מה גרם לממצאים הלבביים. בנוסף, הטיפול במרבית מומי הלב לא שונה בתלות בסיבה להם אם כי זהוי מקור גנטי יאפשר בדיקה מכוונת בהריון הבא בעוד שהדבקה בנגיף ה-CMV לא תהווה בעיה בהריון הבא…

הסיכון אכן נמוך אולם לא אפס, ההחלטה בידיך… האם קיים סיכון רקע להפרעות כרומוזומליות המצדיק את ביצוע הבדיקה ממילא? זה יכול לסייע בקבלת ההחלטה…

רק לאחר שבוע עשרים להריון כליות העובר מסוגלות להפריש את הנגיף בשתן העובר. אצלך ההדבקה מאוחרת יחסית ולכן מקור ההמלצה הוא שלוקח כשישה שבועות בין ההדבקה הראשונית ועד שהנגיף מופרש מכליות העובר בשתן העובר שהוא מי השפיר. ביצוע תבחין מי-שפיר סביב גבול החיות, שבוע 24 וסמוך לו עלול לגרום ללידה סביב גבול החיות על סבוכי הפגות הקיצוניים העלולים להילוות לה ולכן אנו ממליצים לדחותה לשבוע 32… אני מזדהה עימך לגמרי, אכן ההמתנה מורטת עצבים….

שאלה לא פשוטה. לטיפול בואלטרקס פרופיל בטיחותי גבוה יחסית למרות הצורך במעקב תפקודי כליה רציף במהלכו. לכאורה לא קיים קשר בין מנגנון פעולת הואלטרקס לבין מנגנון פעולת חיסוני ה-mRNA (פייזר הניתן בישראל ומודרנה). לא קיימת בספרות הוריית נגד למתן החיסון במקביל לטיפול וההמלצה היא לתת. במידה ואת סגורה בביתך ולא נחשפת לזרים ניתן לדחות את החיסון עד לאחר תבחין מי-השפיר והפסקת הטיפול בואלאציקלוביר. בהצלחה!!!

כמי שחווה גם כאב ולא רק כרופא הדבקה ראשונית בתחילת הריון ב-CMV, אנו באופן אישי, בהריון שבא אחריו לא ביצענו כלל בדיקות ל-CMV. הסיכון בהדבקה חוזרת אמנם אינו אפסי אך עדיין הוא נמוך משמעותית בהשוואה להדבקה ראשונה בנגיף. בהצלחה!!!

בדיקות הסקר הביוכימי של השליש השני בודקים את הסיכון לתסמונת דאון, טריזומיה 18 ומצבים נוספים כנגון מומים במערכת העצבים המרכזית או בדופן הבטן. מצבים אלו אינם קשורים להדבקה ב-CMV. בעת ביצוע בדיקת הדם לסקר הביוכימי שולחים בנוסף סרולוגה חוזרת ל-CMV. תוצאות הבדיקה הסרולוגיות יכולות להעיד בעקיפין על פעילות המחלה ולסייע בהחלטה לגבי תבחין מי-השפיר.
במידה וקיימים גורמי סיכון להפרעות כרומוזומליות כדאי לבצע את הבדיקה אולם בתזמון מאוחר מהמקובל על מנת שלא לקבל תשובה שלילית כזובה ל-CMV בשל חוסר בשלות כליות העובר להפריש את הנגיף למי השפיר למרות הדבקת העובר. בהצלחה!!

 

לכאורה אין קשר ברור ומיידי בין הזיהומים, אבל… לשני הנגיפים האלו השפעה עמוקה על פעילות מערכת החיסון. השוני בתגובה החיסונית יכול להשפיע על אופן ההתמודדות עם נגיפים ועל ההדבקה בנגיפים אחרים במקביל.
לנגיף ה-CMV אפיניות חזקה למוח, למערכת העצבים המרכזית. לנגיף הקורונה פעילות חזקה על מערכות אחרות. היום אנחנו מבינים יותר בהשפעה המולקולרית של המערכות זו על זו, מערכת החיסון, המערכת האנדוקרינית (הורמונלית) ומערכת העצבים (המוח). יש מה שאנו קוראים לו CROSS TALK והשפעה של המערכות זו על זו. השפעת נגיף על מערכת אחת יכולה לשנות סיגנל מולקולרי שישפיע על מערכת אחרת.

לרוב האוכלוסיה בישראל, כ-85% ואף למעלה מכך, נוגדנים כנגד CMV כפועל יוצא מחשיפת עבר לנגיף. כל עוד אין הדבקה חוזרת עכשוית בנגיף, אין כל בעיה עם תרומת חלב, נהפוך הוא… החלב הנתרם עשיר בנוגדנים כנגד הנגיף…

ראשית האם הבת נבדקה ונמצא כי אכן נדבקה? תקופת הדגירה של הנגיף הינה בין 3 ל-12 שבועות. הייתי מבצע כעת בדיקה ובמידה ושלילית חוזר על בדיקה נוספת בעוד כשבועיים.

דילוג לתוכן