לאחר הלידה:
החשיבות בביצוע הבדיקות בסמיכות מרבית למועד הלידה נובעת, בראש ובראשונה, מהצורך להתחיל לטפל בתינוק בהקדם במקרה שמתגלים בבדיקות ממצאים היכולים להעיד על כך שהתינוק הוא סימפטומטי.
כמו כן, ביצוע הבדיקות עוד במהלך השהות בתינוקייה חוסך בירוקרטיה רבה הכרוכה בקביעת תורים, קבלת טופסי 17 והגעה לבית החולים מספר פעמים בשבועות הראשונים לחיי התינוק.
הבדיקות שמוודאות אם יש לתינוק CMV מולד:
בדיקת רוק – מתבצעת בחלק מבתי החולים ונותנת תשובה אמינה רק במקרה שהיא שלילית, ומשמעותה היא שהעובר לא נדבק. יתרונה של בדיקה זו הוא בפשטות איסוף הדגימה.
תשובה חיובית, המעידה על הידבקות, יכולה לנבוע גם כתוצאה ממעבר בתעלת הלידה וגם כתוצאה מהנקה, ולכן היא אינה ודאית.
במקרה של תשובה חיובית לבדיקת הרוק, יש להקפיד גם על ביצוע בדיקת שתן.
בדיקת שתן – נותנת תשובה אמינה וסופית לשאלה אם התינוק נדבק במהלך ההיריון, והיא מתקבלת כעבור ימים ספורים מאיסוף הדגימה. אולם, להבדיל מבדיקת הרוק, לעתים קיים קושי טכני באיסוף דגימת השתן ליילוד.
תשובות לבדיקת השתן:
תשובה שלילית – משמעה שהתינוק לא נדבק בנגיף. היא חותמת את סיפור ההיריון עם CMV ולאחריה אין יותר סיבה לדאגה בגלל הנגיף.
מרגע הלידה, התינוק הוא ככל התינוקות, ולהדבקתו לאחר הלידה לא אמורה להיות השלכה ארוכת טווח.
תשובה חיובית – משמעה שהתינוק נדבק במהלך ההיריון.
יש חשיבות גדולה לביצוע בדיקות אלו ב-3 השבועות הראשונים לחיי היילוד. לאחר פרק זמן זה, לרוב לא יהיה אפשר לקבוע בוודאות אם מדובר בהדבקה תוך-רחמית או שמא בהדבקה שהתרחשה במהלך הלידה או לאחריה.
קיימת אפשרות נוספת לאבחון CMV מולד במקרה שפוספס חלון הזמנים של 3 השבועות הראשונים לחיי התינוק והיא בדיקת נייר הגטרי של התינוק ( בדיקת הדם השגרתית הנערכת לכל יילוד בימים הראשונים לאחר הלידה ובה נאספות כמה טיפות דם על נייר גטרי). שיטה זו מוגבלת והתוצאה שלה מדוייקת רק אם היא חיובית. תשובה שלילית בנייר הגטרי, לא שוללת CMV מולד.
במקרה שבו בדיקת השתן חיובית, יש לבצע לאחר הלידה מספר בדיקות:
בדיקות דם – ספירת דם ותפקודי כליה וכבד.
אולטרסאונד מוח – מבוצעת על ידי רדיולוג מומחה בילדים.
בדיקת קרקעית העין – מבוצעת על ידי רופא עיניים על מנת לשלול ממצאים המתאימים לזיהום מולד.
בדיקת Bera לשמיעה (abr) – בדיקת שמיעה הבודקת את תגובת גזע המוח לגירויים קוליים. תוכלו לקרוא בהרחבה על הבדיקה בלשונית השאלות והתשובות.
כאשר כל הסקירות המכוונות לנגיף במהלך ההיריון היו תקינות, צפוי כי גם באולטרסאונד המוח וגם בבדיקת הראייה לאחר הלידה יהיו תוצאות הבדיקות תקינות.
קיים סיכון לבעיות שמיעה, שאותן לא ניתן לאתר בבדיקות ההדמיה במהלך ההיריון.
בדיקות תקינות –
כאשר הבדיקות לאחר הלידה תקינות, התינוק יוגדר כא-סימפטומטי וצפויה לו התפתחות נוירולוגית תקינה.
יחד עם זאת, בתינוק שהוגדר לאחר הלידה כא-סימפטומטי יכולה להתפתח בעתיד פגיעת שמיעה בשכיחות של 5-7% , ועל כן, ילדים שנדבקו ב-CMV בהדבקה תוך-רחמית ימשיכו במעקב של זיהומולוג ילדים ומעקב שמיעה בשנים הראשונות לחייהם. במרבית בתי החולים, המעקב יתבצע אחת לחצי שנה עד סביבות גיל 5.
במספר בתי חולים ממשיכים בשנה הראשונה גם במעקב של נוירולוג ורופא עיניים.
תוכלו לקרוא על ההבדלים בפרוטוקול המעקב של בתי החולים השונים בדף פרוטוקולים- אבחון, טיפול ומעקב.
בדיקות שאינן תקינות –
במצב שבו מתגלה פגיעה בשמיעה, גם אם מדובר בפגיעה מבודדת ללא כל סימן אחר לזיהום, בהמלצת הזיהומולוג התינוק יחל בטיפול תרופתי בתרופה בשם וואלגנציקלוביר, שהוכחה כיעילה מאוד בעצירת ההידרדרות בשמיעה ובמקרים מסוימים אף בשיפור השמיעה שנפגעה בשל הנגיף [4].
יש מקרים שבהם מתגלה באולטרסאונד המוח ממצא בשם LSV. בעבר סברו המומחים שהממצא מעיד על היתכנות לפגיעת שמיעה עתידית, ואותם תינוקות היו מקבלים טיפול תרופתי שנועד למנוע את הידרדרות השמיעה. כיום, השיפור באמצעי ההדמיה הביא לכך ש-LSV נמצא אמנם בקרב שיעור גבוה מהתינוקות הנולדים, אולם במעקב אחריהם לא נצפתה עלייה בשכיחות של פגיעות השמיעה. לכן, במרבית המקרים, תינוקות אלה לא יקבלו טיפול תרופתי.
בחלק מבתי החולים בארץ מטפלים בוואלגנציקלוביר על פי פרוטוקול הטיפול של פרופ' דיוויד קימברלין מאוניברסיטת בירמינגהם באלבמה, חלוץ הטיפול התרופתי ב-CMV מולד בעולם, ובמסגרתו יש לקבל את התרופה פעמיים ביום במשך חצי שנה.
חלק אחר מבתי החולים נוהג על פי פרוטוקול הטיפול שנבנה בעקבות עבודתו רבת-השנים של פרופ' יעקב אמיר, שהיה בין הראשונים בעולם להרחיב את הטיפול בתרופה למשך השנה הראשונה לחיי התינוק, במינון של פעמיים ביום בשלושת החודשים הראשונים ופעם ביום במשך תשעה חודשים נוספים.
תוכלו לקרוא על התרופה בלשונית השאלות והתשובות.
מעבר לטיפול התרופתי, ישנה חשיבות בהתערבות שיקומית לילדים עם לקות שמיעה ועפ"י חוזר משרד הבריאות שדן באבחון תפקודי שמיעה בתינוקות וילדים [11], יש להפנות ילדים לשיקום שמיעתי עד גיל 6 חודשים ועדיף אפילו קודם, עד גיל 3 חודשים. לכן רצוי לבקש הפניה לארגון/מוסד המתמחה בשיקום שמיעה בתינוקות וילדים עם CMV מולד ופגיעה בשמיעה.
בדיקת ה-Bera/abr היא בדיקת שמיעה, הבודקת את תגובת גזע המוח לגירויים קוליים.
במהלך הבדיקה מצמידים לתינוק אלקטרודות לראש ואוזנייה קטנה באוזן.
הבדיקה צריכה להיעשות בשינה, ולכן עד לגיל שבו ניתן להרדים עצמאית את התינוק הבדיקה תיעשה בשינה טבעית. רצוי להביא את התינוק כמה שיותר עייף לבדיקה.
במצב שבו לא מצליחים להרדים את התינוק בשינה טבעית, ייעשה שימוש בסירופ משרה שינה. הסירופ ניתן לתינוק על ידי אחות שבודקת לו מדדים חיוניים, הילד מתעורר כמה דקות לאחר הבדיקה וצריך להישאר בהשגחת ההורים בבית ביום הבדיקה.
חשוב לציין, כי בדיקת סינון השמיעה שמבצעים לכל היילודים אינה מספיקה במקרה של חשד להדבקה מולדת בנגיף ה-CMV, ועל כן נדרשת גם בדיקת Bera/abr.
משרד הבריאות ממליץ להיניק, ותינוקות CMV אינם חורגים מהמלצה זו.
להדבקת תינוק ב-CMV לאחר הלידה אין השפעה ארוכת טווח כמו זו שעלולה להיות בהדבקה תוך-רחמית, כך שיולדת שנדבקה בנגיף לא צריכה לחשוש להדביק את התינוק. להפך, כמו בכל מקרה מחלה, רצוי ומומלץ להיניק כדי להעביר לתינוק נוגדנים.
אם הפג נולד עם CMV מולד, האם יכולה להיניק אותו ללא כל מגבלה, שכן הוא נושא את הנוגדנים עוד מזמן ההיריון ולא יידבק בנגיף עקב ההנקה.
אם הפג לא נדבק במהלך ההיריון בנגיף ה-CMV, ההמלצה היא תזונה בחלב אם. יחד עם זאת, ידוע שפגים קטנים עלולים לחלות ב-CMV שמקורו בחלב אם ומצבם עלול להידרדר עקב הזיהום. זיהומים אלו ככל הנראה לא מותירים נזק לטווח ארוך, ולכן מנסים להקטין את כמות הנגיף בחלב האם על ידי הקפאת החלב בטרם ההאכלה.
בכל מקרה יש להיוועץ בצוות הפגייה לפני ההאכלה, ומומלץ להיוועץ בזיהומולוג המתמחה בנגיף ה-CMV.
אפשר לפנות לטיפול אצל כל מומחה CMV בילדים, ללא קשר לבית החולים שבו הייתה הלידה.
נגיף ה-CMV דורש ידע ספציפי. מאחר שמדובר בנגיף המולד הנפוץ ביותר בארץ ובעולם הוא נחקר מאוד, ותדירות הגילויים ובעקבותיהם השינויים בפרוטוקול המעקב והטיפול – הם משמעותיים, כך שלעיסוק היומיומי של המומחה בתחום יש חשיבות מרבית.
אי לכך, חשוב להיות במעקב רק אצל זיהומולוג שזהו תחום ההתמחות שלו, ולא להסתפק בזיהומולוג ילדים כללי.
תוכלו למצוא את פרטי ההתקשרות בלשונית הטלפונים החשובים.
במצב שבו מתגלה פגיעה בשמיעה, גם אם מדובר בפגיעה מבודדת ללא כל סימן אחר לזיהום, בהמלצת הזיהומולוג, התינוק יחל בטיפול תרופתי בתרופה בשם וואלגנציקלוביר, שהוכחה כיעילה בעצירת ההידרדרות בשמיעה, ובמקרים מסוימים אף בשיפור השמיעה שנפגעה עקב הנגיף.
יש מקרים שבהם מתגלה באולטרסאונד המוח ממצא בשם LSV. בעבר סברו המומחים שהממצא מעיד על היתכנות לפגיעה עתידית בשמיעה, ואותם תינוקות היו מקבלים טיפול תרופתי על מנת למנוע את הידרדרות השמיעה. כיום, השיפור באמצעי ההדמיה הביא לכך ש-LSV נמצא אמנם בקרב שיעור גבוה מהתינוקות הנולדים, אולם במעקב אחריהם לא נצפתה עלייה בשכיחות פגיעות השמיעה. לכן, במרבית המקרים, תינוקות אלה לא יטופלו תרופתית.
התרופה וואלגנציקלוביר, או בשמה המסחרי ואלצייט, היא תרופה אנטי-ויראלית המקטינה מאוד את כמות נגיפי ה-CMV בגוף המטופל. הפחתת מספר הנגיפים מקטינה את התהליך הדלקתי שהנגיף גורם. התרופה בשימוש משנות ה-80 של המאה הקודמת. יש לתרופה תופעת לוואי אחת ידועה בבני אדם: הקטנת מספר הכדוריות הלבנות מסוג נויטרופילים, המחייבת מעקב של ספירת דם ובמקרה של ירידה, הפסקה זמנית של נטילת התרופה. תופעות לוואי משמעותיות יותר, כגון פגיעה בפוריות זכרים, תוארו בחיות מעבדה, אך לא בבני אדם.
בחלק מבתי החולים בארץ מטפלים בוואלגנציקלוביר על פי פרוטוקול הטיפול של פרופ' דיוויד קימברלין מאוניברסיטת בירמינגהם באלבמה, חלוץ הטיפול התרופתי ב-CMV מולד בעולם, ובמסגרתו יש לקבל את התרופה פעמיים ביום במשך חצי שנה.
חלק אחר מבתי החולים נוהג על פי פרוטוקול הטיפול שנבנה בעקבות עבודתו רבת השנים של פרופ' יעקב אמיר, שהיה בין הראשונים בעולם להרחיב את הטיפול בתרופה למשך השנה הראשונה לחיי התינוק, במינון של פעמיים ביום בשלושת החודשים הראשונים ופעם ביום במשך תשעה חודשים נוספים.
את הפרוטוקולים השונים של בתי החולים תוכלו לראות בלשונית פרוטוקולים- אבחון, טיפול ומעקב.
על מנת לקבל את התרופה, יש לקבל אישור מקופת החולים באמצעות הליך המכונה 29ג' המבוצע ישירות מול הקופה, לאחר קבלת הנחייה ומילוי הטפסים על ידי הרופא הזיהומי המטפל.
מרבית הילדים, עד גיל 4, הם נשאים של מחלות ונגיפים רבים, וביניהם גם נגיף ה-CMV שהם מפרישים תדיר בנוזלי הגוף שלהם. נשים בהיריון ואוכלוסיות נוספות בסיכון צריכות תמיד להישמר ממגע עם נוזלי גוף והפרשות של ילדים קטנים, ו-CMV אינו חריג.
תוכלו לראות כאן את הכללים להימנעות מהדבקה.
כל המידע באתר מעודכן ליום שבו הוא הועלה. הוא נועד למטרת הנגשת אינפורמציה בלבד ואינו מהווה ו/או אינו מתיימר להוות תחליף להמלצה רפואית, חוות דעת רפואית, מחקר ממצה בתחום או התייעצות עם מומחה רפואי.
השימוש באתר הינו על אחריות המשתמשים בלבד ואין בו בכדי להחליף את אחריות המשתמשים לקבלת ייעוץ פרטני על ידי גורם רפואי מוסמך בכל מקרה ומקרה לגופו.
הנהלת האתר מבקשת להבהיר כי על כל מי שמבקש מידע בנושא CMV לפנות לייעוץ רפואי מתאים.
הגלישה באתר מהווה הסכמה לתנאי השימוש, לפיהם על כל מי שמבקשים מידע בנוגע לCMV לפנות לייעוץ רפואי מתאים והגלישה באתר אינה מהווה או מתיימרת להיות תחליף לכך.
ברוכים הבאים ל-www.cmv.co.il, אתר העמותה הישראלית להיריון עם CMV.
על המשתמשים באתר לקרוא תנאים אלו בקפידה לפני השימוש באתר, שכן השימוש באתר מעיד על הסכמת המשתמשים לתנאים.
כל המידע באתר מעודכן ליום שבו הועלה. הוא נועד להנגשת אינפורמציה בלבד ואינו מהווה ו/או אינו מתיימר להיות תחליף להמלצה רפואית, חוות דעת רפואית, מחקר ממצה בתחום או התייעצות עם מומחה רפואי. השימוש באתר הינו באחריות המשתמשים בלבד ואין בו כדי להחליף את אחריות המשתמשים לקבלת ייעוץ פרטני על ידי גורם רפואי מוסמך בכל מקרה לגופו. הנהלת האתר מבקשת להבהיר כי על כל מי שמבקשים מידע בנושא CMV לפנות לייעוץ רפואי מתאים.
לא תהיה למשתמשים כל טענה, תביעה או דרישה כלפי העמותה בגין המידע המוצג באתר או באמצעותו, דיוקו, מהימנותו, שלמותו, עדכניותו ותדירות פרסומו.
השימוש וההסתמכות על המידע באתר ייעשו על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים.
העמותה שומרת לעצמה את הזכות לעדכן, לשנות להוסיף ולגרוע כל דבר, ללא כל הודעה מוקדמת או מאוחרת על כך, בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי.
כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני באתר הינן של עמותה, אלא אם נאמר באופן מפורש, כי זכויות היוצרים במידע המוגן, או בכל חלק ממנו שייכות לגורם אחר.
אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, לשווק, להפיץ בפומבי, לתרגם או למסור לצד שלישי כל חלק מהמידע המוגן בלא קבלת הסכמתה המפורשת של העמותה לכך בכתב ומראש.