שאלות ותשובות

 

אמינות המידע באתר

-האם ניתן לסמוך על המידע המצוי באתר?

לפני הכניסה להריון

-מה ניתן לעשות כדי להימנע מהדבקה?

במהלך ההריון

מושגי יסוד:

-האם יש הבדל בין הדבקה ראשונית ב- CMV  לבין הדבקה שאינה ראשונית?

-האם יכולות להתפתח פגיעות כתוצאה מהדבקה בנגיף ה- CMV גם לאחר הלידה?

מעקב הריון:

-האם צריך להיות במעקב של מחלקת הריון בסיכון או לחפש רופא נשים שמבין ב - CMV להמשך מעקב ההריון?

-האם ישנה חשיבות לבחירת הזיהומולוג שיבצע את המעקב במהלך ההריון?

בדיקות דם:

-כיצד מפענחים את בדיקות הדם ל- CMV ?

מי שפיר:

-האם כדאי לבצע את דיקור מי השפיר?

-האם ישנה חשיבות לבחירת המדקר בבדיקת מי השפיר?

-האם בדיקת מי שפיר שלילית שוללת בוודאות הדבקת העובר והאם יש לבצע בדיקות נוספות?

אובדן הריון:

-מה המשמעות של גילוי ממצא משמעותי בסקירות?

לידה:

-האם ישנה חשיבות לבחירת בית החולים בו אתם עתידים ללדת לאחר הריון עם CMV ?

-האם יש משהו שונה בלידת תינוק שידוע שנדבק, או שיש חשש שנדבק ב-CMV ?

לאחר הלידה:

-מה הן הבדיקות שצריך לבצע לאחר הלידה?

-מהי בדיקת Bera?

-האם ניתן ורצוי להניק תינוק שנולד עם CMV ?

-האם אם שנדבקה ב – CMV  במהלך ההריון יכולה להניק פג?

-האם חייבים להמשיך את הטיפול בתינוק באותו בית החולים שילדתי?

-האם ישנה חשיבות לבחירת הזיהומלוג שיבצע את המעקב אחר התינוק שנדבק בנגיף?

-מהו הטיפול התרופתי שניתן לילדי CMV  סימפטומטים?

-האם צריך לידע את צוות הגן והאנשים מסביבנו שלילד/ה  יש CMV מולד?

אמינות המידע באתר:

האם ניתן לסמוך על המידע המצוי באתר?

כל המידע המצוי באתר מסתמך על מאמרים רפואיים, מחקרים רפואיים ועבודה עם זיהומולוגים המומחים ל- CMV . המידע באתר מעודכן וממשיך להתעדכן כשמתפרסמים מחקרים חדשים. יחד עם זאת, הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי וכמובן שאין בו משום המלצה ו/או חוות דעת.

לפני הכניסה להריון:

מה ניתן לעשות כדי להימנע מהדבקה?

עד גיל 4, ילדים רבים מפרישים את נגיף ה-  CMV ולכן ישנם מספר כללים שהוכחו מדעית כמפחיתים בצורה משמעותית את ההדבקות בנגיף במהלך ההריון:

הימנעות ממגע עם רוק

  1. לא לנשק ילדים קטנים באזור הפה והלחיים (ניתן לנשק באזור השיער למעלה ובעורף).

  2. אין לחלוק מאכלים, שתיה, כלים ומגבות עם ילדים קטנים.

הימנעות ממגע עם הפרשות

  1. שטיפת ידיים במים וסבון לאחר מגע עם הפרשות ילדים קטנים (מגע עם רוק, ניקוי אף, החלפת חיתול וכו').

  2. שטיפת ידיים לאחר מגע עם משטחים שנגעו בהם ילדים קטנים (צעצועים, כסאות וכו').

במהלך ההריון:

מושגי יסוד

 

האם יש הבדל בין הדבקה ראשונית ב- CMV לבין הדבקה שאינה ראשונית?

הסיכון העיקרי לעובר, נובע מהדבקה ראשונית שמשמעותה, אישה שמעולם לא חלתה בנגיף ה - CMV לפני ההדבקה הנוכחית.

הדבקה שאינה ראשונית, מתרחשת באחת משתי הדרכים הבאות:

1.התעוררות הנגיף- גם לאחר ההדבקה בנגיף ה -  CMV וההחלמה, הנגיף נשאר רדום בגוף ויכול להתפרץ שוב בהמשך החיים.

2.הדבקה חוזרת בזן אחר של הנגיף.

הדבקה חוזרת כזו עלולה גם היא לגרום לנזקים, אך אין דרך כיום לאבחן אותה בבדיקות מעבדה.

לכן, הדרך היחידה להקטין את הסיכון, היא על ידי נקיטה באמצעי המניעה שפורטו.

מרבית הרופאים לא יבצעו כלל מעקבים אחרי נשים בהריון, שזו אינה ההדבקה הראשונית שלהן.  

 

 

האם יכולות להתפתח פגיעות כתוצאה מהדבקה בנגיף ה- CMV גם לאחר הלידה?

תינוק שנולד לאחר שכל תוצאות הבדיקות שערכה האם במהלך ההריון היו תקינות (סקירות מכוונת  ל -  CMV ו - MRI מוח עובר), לא צפוי לפתח פגיעות נוירולוגיות בהמשך חייו וצפוי להתפתח ככל ילד בריא אחר למעט, בעיות שמיעה (בשכיחות של כ-10%). לאור זאת, ילדי ה -  CMV נמצאים במעקב שמיעה חצי שנתי עד גילאי 4-5 כשמרבית הסיכון הוא עד גיל שנתיים. חשוב לציין, כי גם במקרים של ירידה מאוחרת בשמיעה, קיים טיפול אנטי ויראלי שנמצא כיעיל במניעת המשך ההתדרדרות ואף משפר את השמיעה. תוכלו לקרוא בהרחבה על הטיפול בהמשך.

 

 

מעקב הריון

האם צריך להיות במעקב של מחלקת הריון בסיכון או לחפש רופא נשים שמבין ב - CMV להמשך מעקב ההריון?

הריון עם CMV לרוב אינו נחשב להריון בסיכון.

רופאי נשים שאינם מתמצאים מספיק בתחום וחוששים לקחת אחריות, יעדיפו לעיתים לשלוח את המטופלות שלהם שנדבקו בנגיף, למחלקת הריון בסיכון ואולם, במקרים רבים גם במחלקות הללו, אין התמחות ספציפית בנגיף ה -  CMV ולכן היעילות של מעקב שכזה מוטלת בספק.

ההתמחות הרלוונטית להריון עם CMV היא זיהומית וההנחיות המקצועיות צריכות להינתן על ידי מומחה בתחום הזיהומי המנוסה ומבין בהריונות שכאלה.

לכן, כל עוד קיים ליווי זיהומי הולם, אין צורך שרופא הנשים יבין בנגיף ה -  CMV , אלא שיהיה מקצועי בתחומו וינפיק את כל ההפניות הדרושות על פי הנחיות הזיהומולוג.

 

במידה שרופא הנשים שלכן מערים קשיים, או מפנה אתכן למחלקת הריון בסיכון, ניתן בהחלט לשקול מעבר לרופא נשים אחר שיוכל לספק את התמיכה הדרושה בהריון שכזה.

 

האם ישנה חשיבות לבחירת הזיהומלוג שיבצע את המעקב במהלך ההריון?

נגיף ה - CMV דורש ידע ספציפי. מאחר שמדובר בנגיף המולד הנפוץ ביותר בארץ ובעולם, הוא מאוד נחקר ותדירות הגילויים ובעקבותיהם, השינויים בפרוטוקול המעקב והטיפול הם משמעותיים.

בנוסף, חשוב שהמומחה יהווה כתובת זמינה ונוחה למקרה של שאלות והתייעצויות בנושאים שעולים לאורך ההריון. 

לכן, חשוב ללכת רק לזיהומולוג , שזה תחום התמחותו ולא להסתפק בזיהומולוג כללי.

על מנת לקבל המלצות אתם מוזמנים לקומונה בתפוז ולקבוצת הפייסבוק, כמו גם למצוא פרטי התקשרות בלשונית הטלפונים החשובים.

 

 

בדיקות דם   

   

כיצד מפענחים את בדיקות הדם ל- CMV ?

נוגדנים הם המרכיב העיקרי של מערכת החיסון.

בבדיקות הדם לנגיף ה - CMV , נבדקים שלושה פרמטרים ובינהם שני סוגי נוגדנים:

נוגדנים מסוג IGG  ונוגדנים מסוג IGM:

נוגדנים מסוג IGG, מהווים הגנה ממושכת לגוף לאחר הדבקה, ותוצאה חיובית שלהם בדם, מראה כי האישה שנבדקה, נדבקה בעבר בנגיף.

נוגדנים מסוג IGM, הם הנוגדנים המופיעים ראשונים לאחר הדבקה ראשונית.

כמו כן, ניתן לבדוק ערך בשם AVIDITY , אשר בודק את יעילות הנוגדנים מסוג IGG , ולפיכך יכול לעזור לתארך מועד הדבקה משוער.

 קופות החולים משתמשות בערכות מעבדה שונות ולכן, למעבדות שונות, יש סולם ערכים שונה. יחד עם זאת, לפי כל סולמות הערכים, ערך AVIDITY  גבוה, יעיד על הדבקה בטווח של למעלה מ -  3-4 חודשים ממועד ביצוע בדיקת הדם.

 

תוצאות אפשריות:

IGG חיובי ו- IGM שלילי- התוצאה הכי טובה שניתן לצפות לה. האישה נדבקה בעבר ולא חולה כרגע. גם אם הנגיף שבגופה יתעורר, הסיכון להדבקה ומחלה של העובר נמוך, כך שרוב הרופאים ימליצו שלא לבצע מעקב מיוחד. לגבי הדבקה חוזרת בזן אחר, ראו הדבקה שאינה ראשונית בלשונית השאלות והתשובות.

 

 

IGG  חיובי ו- IGM חיובי- תוצאה המראה כי האישה ככל הנראה נדבקה בזמן האחרון. מדוע "ככל הנראה" ולא בוודאות? מכיוון שערך ה - IGM יכול להיוותר חיובי מספר חודשים ואף שנים לאחר ההדבקה הראשונית. בנוסף, תתכן תגובה לא ספציפית מנגיף אחר, שאינו נגיף ה –  CMV אשר יכולה לגרום לתשובה חיובית כוזבת (False positive) של ערך ה - IGM.

 

IGG  שלילי ו- IGM שלילי – האישה מעולם לא נדבקה בנגיף ה - CMV ואם היא בהריון, או מתכננת הריון בטווח הזמן הקרוב, היא בסיכון להדבקה ראשונית במהלך ההריון ועליה לנקוט משנה זהירות.

במקרה שכזה, הנחיות משרד הבריאות הן כדלקמן:
1. מתן הסבר על הסיכון להדבקה ראשונית בנגיף ה-CMV   והנחיות להקטנת הסיכון להדבקה בנגיף.

2.יידוע נשים המטפלות בפעוטות (אימהות, גננות ומטפלות במעונות וגני ילדים), על הסיכון המוגבר לחשיפה לנגיף ה -  CMV עקב המגע הקרוב עם פעוטות. בנוסף מתן הסבר על חשיבותה של  הקפדה מרבית על ההנחיות למניעת הדבקה ראו הרחבה.

3. חזרה על הבדיקה הסרולוגית לנוגדני IGG ו- IGM לנגיף ה – CMV  כל 4-6 שבועות עד שבוע 30 להריון.

IGG שלילי ו- IGM חיובי-  תשובה זו יכולה לשקף שני מצבים:

  1. הדבקה טרייה בנגיף ה – CMV , כך שנוגדני ה-IGG עוד לא הספיקו לעלות (במקרה כזה יש לבצע בדיקת דם נוספת לאחר 2-4 שבועות).

  2. תשובה כוזבת (false positive), הנובעת מרגישות של מדד ה -IGM , היכול בטעות להגיב גם להדבקה במזהמים אחרים שאינם נגיף ה - CMV ושאינם רלוונטים לעובר בהריון.

 

תוצאות נוספות לבדיקות הדם:

 

IGM גבולי (BORDERLINE) - יכול להראות תחילתה של מחלה פעילה או את סופה. במקרה זה יש לבחון את הנתונים הנוספים כדי לקבוע באיזה מהמקרים מדובר.

VIDAS- שיטה ספציפית יותר למדידת נוגדני IGM , המאפשרת קבלת נתונים מדויקים יותר.

 

מגוון האפשרויות והעובדה, שישנן בישראל מעבדות רבות המבצעות בדיקות סרולוגיות לנגיף ה – CMV, מדגישים את החשיבות הרבה לכך, שפענוח בדיקות המעבדה הנ"ל, יעשה על ידי אדם המומחה בתחום וזאת על מנת להימנע ממצבי אבחון יתר או לחילופין מצבי תת אבחון.

תוכלו למצוא את אנשי המקצוע המומלצים בלשונית הטלפונים החשובים.

מי שפיר

האם כדאי לבצע את דיקור מי השפיר?

אין פה תשובה חד משמעית והיא תלויה ב"אני מאמין" של הזוג.

הגישה התומכת בביצוע דיקור מי השפיר, תתן משקל מכריע לפרמטרים הבאים:

פרמטר השקט הנפשי- תוצאה שלילית בבדיקת מי השפיר אומנם לא מבטיחה שהעובר לא ידבק בהמשך, אך לא צפויה לו פגיעה קשה. לכן, במקרה של תוצאה שלילית בבדיקת מי השפיר, חלק מן המומחים ימליצו על הפסקת המעקב עד הלידה וחלקם ימליצו עם סקירה אחת מוכוונת ליתר ביטחון בשבועות 30-32.
 

פרמטר הבירוקרטיה- לאשה שלא מבצעת את בדיקת מי השפיר, מתייחסים כאל מי שהעובר שלה נדבק ולכן תעבור עד סוף ההריון את כל פרוטוקול הבדיקות המלא, שלעיתים הוא כלל לא נחוץ.

 

פרמטר הנוגע לעזרה בפיענוח ממצאים- כשידוע מה מצבו של העובר, קל הרבה יותר למבצע הסקירות המכוונות לפרש את הממצאים ולאבחן פגיעות כקשורות בנגיף, אם נמצאות כאלה. לדוגמא, פגיעה שמזוהה במערכת העיכול יכולה להיות חסרת חשיבות אם ידוע שהעובר נדבק ב - CMV , אך יכולה להיות בעלת משמעות רבה אם הוא לא נדבק.

מנגד ישנן גם גישות הפוכות, כגון גישתו של פרופ' יחיאל שלזינגר, שלא ממליץ לבצע את בדיקת מי השפיר, במקרה שבו תוצאה חיובית לא תשנה את החלטת הורים בדבר המשך ההריון.

לדעתו של פרופ' שלזינגר, מאחר שבדיקה חיובית לא מעידה על כך שהעובר ניזוק, עדיף להתרכז בסקירות המכוונות

ובבדיקת ה – MRI היכולות להעיד על פגיעות, ורק במקרה שמתגלה צורך, לבצע את בדיקת מי השפיר, וזאת בהתבסס על הרציונל לפיו עדיף להימנע מביצוע בדיקה חודרנית עם סיכון, שממילא אין מקבלים החלטה בעקבותיה.

את דבריו של פרופ' שלזינגר בנושא  תוכלו לקרוא בלשונית המאמרים

האם ישנה חשיבות לבחירת המדקר בבדיקת מי השפיר?

לבחירת המדקר ישנה חשיבות כמו שיש בכל דיקור מי שפיר רגיל.

השוני שצריך לקחת בחשבון במקרה CMV , הוא הצורך להעביר את המבחנה למעבדה וירולוגית.
מבוטחות מכבי יכולות לבצע את הבדיקה באסותא, שם דואגים להעביר את המבחנה למעבדה הוירולוגית.
בקופות אחרות מומלץ במידת האפשר, לבצע את הדיקור בבתי חולים בהם קיימת מעבדה וירולוגית המבצעת את בדיקת מי השפיר במקום ומקלה על הפרוצדורה.

בכל מקרה, מומלץ לברר את זהות המדקרים בכל בי"ח ולקבל החלטה בהתאם. בנוסף, מומלץ להגיע לבדיקה עם מלווה שיעביר את המבחנה למעבדה עד שעתיים מתום הבדיקה.

תוכלו למצוא לינק לרשימת המקומות בהם מתבצע דיקור ולרשימת המעבדות הוירולוגיות הבודקות את מי השפיר בלשונית הטלפונים החשובים.

האם בדיקת מי שפיר שלילית שוללת בוודאות הדבקת העובר והאם יש לבצע בדיקות נוספות?

תוצאה שלילית במי השפיר שוללת את ההדבקה של העובר עד לרגע שבו בוצעה הבדיקה. העובר יכול להידבק גם בהמשך ההריון, אך על פי המחקר האחרון שבוצע ע"י פרופ' אפי בילבסקי מבית החולים שניידר, לאחר תוצאת מי שפיר שלילית, גם אם העובר נדבק, לא צפויה לו פגיעה קשה עקב ההדבקה בנגיף, ולכן ישנם מומחים שימליצו לעשות סקירה אחת מכוונת סביב שבועות 30-32 וישנם מומחים שיוותרו עליה. בכל מקרה, זיהומולוגים המתמחים ב – CMV ימליצו לבצע בדיקת שתן לאחר הלידה גם לאחר תוצאת מי שפיר שלילית וזאת על מנת לשלול הדבקה מאוחרת.

 

אובדן הריון

מה המשמעות של גילוי ממצא משמעותי בסקירות?

הסטטיסטיקה לגמרי לטובתכם ורובם של ההריונות יסתיימו עם תינוק בריא בידיים.
יחד עם זאת, ישנם אחוזים בודדים של הריונות בהם יתגלה ממצא בסקירות, שיבסס את החשש לפגיעה קשה בעובר, ובמקרים שבהם ההורים מעונינים בכך, תתאפשר קבלת החלטה על הפסקת הריון בשבועות מאוחרים.
למרות הידיעה שעשיתם כל מה שיכולתם עבור העובר, זו לעולם תהיה החלטה קשה וקורעת לב ובאפשרותכם להיעזר בקבוצת נשים מקסימה, שעברה את התהליך ותשמח לסייע בכל דרך אפשרית. ניתן ליצור איתן קשר דרך המייל - cmvloss@gmail.com וכמובן שניתן ליצור גם עמנו קשר כמפורט בלשונית צור קשר.

 

לידה

האם ישנה חשיבות לבחירת בית החולים בו אתם עתידים ללדת לאחר הריון עם CMV?

ישנה חשיבות לבחירת בית החולים גם מטעמים רפואיים וגם מטעמי נוחות.

חשוב לוודא שמבצעים עוד בתינוקיה בדיקת רוק ועדיף שתן, כך שאם התשובה חיובית, ניתן לבצע בהקדם את כל הבדיקות הנדרשות ובמידה ומתעורר הצורך, להתחיל את הטיפול בתינוק בהקדם האפשרי.

ישנם בתי חולים בהם רמת המודעות ל -  CMV  כל כך  נמוכה, שאפילו את בדיקת השתן הבסיסית מפנים לביצוע בקהילה, ולכן לפני הלידה, מומלץ ליצור קשר עם בית החולים ולוודא את קיום הפרוטוקול לאחר הלידה.

לפרטים נוספים והתייעצות, מומלץ להיכנס לקומונה בתפוז ולקבוצת הפייסבוק.

 

האם יש משהו שונה בלידת תינוק שידוע שנדבק, או שיש חשש שנדבק ב- CMV ?

לידת תינוק שנדבק ב- CMV , או שיש חשש שנדבק בנגיף, אינה שונה מלידה רגילה, למעט הצורך ליידע את הצוות על מנת שהנתונים ירשמו בתיק ויתחיל פרוטוקול הבדיקות הנדרש לאחר הלידה.

לאחר הלידה

מה הן הבדיקות שצריך לבצע לאחר הלידה?

בדיקת שתן- נותנת תשובה אמינה וסופית האם התינוק נדבק במהלך ההריון. התשובה מתקבלת לאחר ימים ספורים.

 

בדיקת רוק- נותנת תשובה אמינה רק במקרה שהיא שלילית והעובר לא נדבק.

תשובה חיובית יכולה לנבוע גם כתוצאה ממעבר בתעלת הלידה (בה נמצא הנגיף) וגם כתוצאה מהנקה ולכן היא אינה וודאית. במקרה של תשובה חיובית לבדיקת הרוק, יש להקפיד גם על ביצוע בדיקת שתן.

את בדיקות הרוק ו/או השתן חשוב לבצע בתוך השבועיים הראשונים שלאחר הלידה, שכן לאחר פרק זמן זה, לא ניתן לקבוע בוודאות האם מדובר בהדבקה עוברית או שמא בהדבקה שבוצעה במהלך הלידה או אחריה.

תשובות לבדיקות:

תשובה שלילית-  חותמת את סיפור ההריון עם CMV ואין יותר צורך לדאוג בגלל הנגיף.

לנגיף אין שום השפעה מזיקה לתינוק לאחר שהוא נולד וכך, גם לא קיימת משמעות להדבקה כתוצאה ממעבר בתעלת הלידה או בהנקה.

תשובה חיובית- משמעה שהתינוק נדבק במהלך ההריון.

 

כשבדיקת השתן חיובית, יש לבצע מספר בדיקות לאחר הלידה. כל הבדיקות אינן כואבות ואינן פולשניות:

 

אולטרסאונד מוח– מבוצעת על ידי רדיולוג מומחה בילדים .
 

בדיקת קרקעית העין - על מנת לשלול ממצאים המתאימים לזיהום מולד.
 

בדיקת Bera לשמיעה- בדיקת שמיעה הבודקת את תגובת גזע המוח לגירויים קוליים. תוכלו לקרוא בהרחבה בשאלה ובתשובה הבאים.

 

מהי בדיקת Bera?

בדיקת ה- Bera היא בדיקת שמיעה, הבודקת את תגובת גזע המוח לגירויים קוליים.

במהלך הבדיקה, מצמידים לתינוק אלקטרודות לראש ואוזניה קטנה באוזן.

הבדיקה צריכה להיעשות בשינה ולכן עד לגיל שבו ניתן להרדים טבעית את התינוק (לרוב סביב גיל חצי שנה), הבדיקה תיעשה בשינה טבעית. רצוי להביא את התינוק כמה שיותר עייף לבדיקה.

לאחר גיל חצי שנה, או במצב שבו לא מצליחים להרדים את התינוק לשינה טבעית, ברוב המרכזים יעשה שימוש בסירופ משרה שינה. הסירופ ניתן לתינוק ע"י אחות שבודקת לו מדדים חיוניים, הילד מתעורר כמה דקות לאחר הבדיקה וצריך להישאר בהשגחת ההורים בבית ביום הבדיקה.  

זה המקום לציין כי בדיקת סינון השמיעה שמבצעים לכל הילודים אינה מספיקה במקרה של חשד להדבקה מולדת בנגיף ה – CMV , וכך גם לא בדיקת ה-aabr שגם אותה מבצעים בתינוקיה. בדיקת הaabr (ברה אוטומטית), היא בדיקה מעולה, אך עדיין אינה מספיק רגישה ועל כן נדרשת גם בדיקת ברה רגילה.  

האם ניתן ורצוי להניק תינוק שנולד עם CMV ?

משרד הבריאות ממליץ להניק ותינוקות CMV לא חריגים להמלצה זו.
ל - CMV אין השפעה על התינוק לאחר שהוא נולד, כך שאם שנדבקה בנגיף לא צריכה לחשוש להדביק את התינוק. להיפך, כמו בכל מקרה מחלה, רצוי ומומלץ להניק כדי להעביר לתינוק נוגדנים.

האם אם שנדבקה ב – CMV  במהלך ההריון יכולה להניק פג?

במידה והפג נולד עם CMV מולד, האם יכולה להניקו ללא כל מגבלה, שכן הוא נושא את הנוגדנים כבר מזמן ההריון ולא ידבק בנגיף עקב ההנקה.

אם הפג לא נדבק במהלך ההריון בנגיף ה – CMV , ההמלצה הינה תזונה בחלב אם. יחד עם זאת ידוע, שפגים קטנים עלולים לחלות

ב - CMV שמקורו בחלב אם ולהידרדר עקב הזיהום. זיהומים אלו ככל הנראה לא מותירים נזק לטווח ארוך, ולכן מנסים להקטין את כמות הנגיף בחלב­­­­­ האם ע"י הקפאת החלב בטרם ההאכלה.

בכל מקרה יש להיוועץ עם צוות הפגייה לפני ההאכלה ומומלץ להיוועץ בזיהומולוג המתמחה בנגיף ה – CMV.

 

האם חייבים להמשיך את הטיפול בתינוק באותו בית החולים שילדתי?

ניתן לפנות לטיפול אצל כל מומחה CMV בילדים, ללא קשר לבית החולים בו הייתה הלידה.

האם ישנה חשיבות לבחירת הזיהומולוג שיבצע את המעקב אחר התינוק שנדבק בנגיף?

נגיף ה – CMV  דורש ידע ספציפי. מאחר שמדובר בנגיף המולד הכי נפוץ בארץ ובעולם, הוא מאוד נחקר ותדירות הגילויים, ובעקבותיהם השינויים בפרוטוקול המעקב והטיפול הם משמעותיים, כך שהעיסוק היומיומי של המומחה בתחום היא בעלת חשיבות מרבית.

לכן, חשוב להיות במעקב רק אצל זיהומולוג שזה תחום ההתמחות שלו, ולא להסתפק בזיהומולוג כללי.

לפרטים נוספים והמלצות אתם מוזמנים לקומונה בתפוז וקבוצת הפייסבוק, כמו גם לקבל פרטי התקשרות בלשונית הטלפונים החשובים.

 

 

מהו הטיפול התרופתי שניתן לילדי CMV סימפטומטים?

במצב שבו מתגלה פגיעה בשמיעה, גם אם מדובר בפגיעה מבודדת ללא כל סימן אחר לזיהום, בהמלצת הזיהומולוג התינוק יחל בטיפול תרופתי בתרופה בשם וואלגנציקלוביר, שהוכחה כיעילה מאוד בעצירת ההתדרדרות בשמיעה ואפילו בשיפור הפגיעה בשמיעה עקב הנגיף. 

ישנים מקרים בהם מתגלה באולטרסאונד המוח ממצא בשם LSV. בעבר סברו המומחים שהממצא מעיד על היתכנוות לפגיעת שמיעה עתידית ואותם תינוקות היו מקבלים טיפול תרופתי על מנת למנוע את התדרדרות השמיעה. כיום בעקבות השיפור באמצעי ההדמיה, LSV נמצא אצל אחוז גבוה מהתינוקות הנולדים ובמעקב אחריהם לא נצפתה עליה בשכיחות פגיעות השמיעה. לכן במרבית המקרים אותם תינקות לא יטופלו תרופתית. 

התרופה וואלגנציקלוביר או בשמה המסחרי ואלצייט, היא תרופה אנטי-ויראלית המקטינה מאד את כמות נגיפי ה- CMV  במטופל. הפחתת מספר הנגיפים, מקטינה את התהליך הדלקתי שהנגיף גורם. התרופה בשימוש משנות השמונים של המאה הקודמת. יש לתרופה תופעת לוואי אחת ידועה: הקטנת מספר הכדוריות הלבנות מסוג נויטרופילים, המחייבת מעקב של ספירת דם ובמקרה של ירידה, הפסקה זמנית של לקיחת התרופה. תופעות לוואי רציניות יותר, כגון פגיעה בפוריות זכרים, תוארו בחיות מעבדה, אך לא בבני אדם.

 

חלק מבתי החולים בארץ נוהג לטפל בוואלגנציקלוביר עפ"י פרוטוקול הטיפול האמריקאי, שנותן את התרופה פעמיים ביום במשך חצי שנה. 

חלקם נוהג עפ"י פרוטוקול הטיפול, שנבנה בעקבות עבודתו רבת השנים של פרופ' יעקב אמיר, שהיה בין הראשונים בעולם להרחיב את הטיפול בתרופה למשך השנה הראשונה לחיי התינוק כאשר המינון הוא פעמיים ביום ב-3 החודשים הראשונים ופעם ביום במשך 9 חודשים נוספים.

בנוסף לטיפול המוקדם בתינוקות סימפטומטיים, נצפו על ידי פרופ' אמיר והחוקרים שעבדו עמו תוצאות חיוביות מבטיחות גם בטיפול בתופעת הירידה המאוחרת בשמיעה. תוצאות אלו זקוקות לאישוש מעבודות נוספות ממרכזים רפואיים נוספים.

על המחקר המקיף של פרופ' אמיר תוכלו לקרוא בלשונית המאמרים.

 

על מנת לקבל את התרופה, יש לקבל אישור מקופת החולים באמצעות הליך המכונה 29ג' והוא מבוצע ישירות מול הקופה, לאחר קבלת הנחייה ומילוי הטפסים על ידי הרופא הזיהומי המטפל.

 

האם צריך לידע את צוות הגן והאנשים מסביבנו שלילד/ה  יש CMV מולד?

מרבית הילדים עד גיל 4, מפרישים תדיר את נגיף ה - CMV בנוזלי הגוף שלהם, כך שבכל מקרה, מי שעובדים עם ילדים קטנים, צריכים לנקוט בכל כללי הזהירות.

לעדכן את צוות הגן שהילד/ה נולד/ה עם CMV, יכול רק לגרום לפחד והחרגה לא מוצדקת.

במקרה שבסביבה הקרובה יש נשים הרות, רצוי להדגיש בפניהן את הכללים להימנעות מהדבקה.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now