בדיקות דם

מי שפיר

אובדן הריון

לידה

לאחר הלידה

לפני הכניסה להריון:

מה ניתן לעשות כדי להימנע מהדבקה?

עד גיל 4, ילדים רבים מפרישים את נגיף ה- CMV ולכן ישנם מספר כללים שהוכחו מדעית כמפחיתים בצורה משמעותית את ההדבקות בנגיף במהלך ההריון:
  • הימנעות ממגע עם רוק.
  • לא לנשק ילדים קטנים באזור הפה והלחיים (ניתן לנשק באזור השיער למעלה ובעורף).
  • אין לחלוק מאכלים, שתיה, כלים ומגבות עם ילדים קטנים.
  • הימנעות ממגע עם הפרשות · שטיפת ידיים במים וסבון לאחר מגע עם הפרשות ילדים קטנים (מגע עם רוק, ניקוי אף, החלפת חיתול וכו').
  • שטיפת ידיים לאחר מגע עם משטחים שנגעו בהם ילדים קטנים (צעצועים, כסאות וכו').

במהלך ההריון:

האם יש הבדל בין הדבקה ראשונית ב- CMV לבין הדבקה שאינה ראשונית?

הסיכון העיקרי לעובר, נובע מהדבקה ראשונית שמשמעותה, אישה שמעולם לא חלתה בנגיף ה – CMV לפני ההדבקה הנוכחית. הדבקה שאינה ראשונית, מתרחשת באחת משתי הדרכים הבאות:

  1. התעוררות הנגיף- גם לאחר ההדבקה בנגיף ה – CMV וההחלמה, הנגיף נשאר רדום בגוף ויכול להתפרץ שוב בהמשך החיים.
  2. הדבקה חוזרת בזן אחר של הנגיף.
    הדבקה חוזרת כזו עלולה גם היא לגרום לנזקים, אך אין דרך כיום לאבחן אותה בבדיקות מעבדה. לכן, הדרך היחידה להקטין את הסיכון, היא על ידי נקיטה באמצעי המניעה שפורטו. מרבית הרופאים לא יבצעו כלל מעקבים אחרי נשים בהריון, שזו אינה ההדבקה הראשונית שלהן.

 האם יכולות להתפתח פגיעות כתוצאה מהדבקה בנגיף ה- CMV גם לאחר הלידה?

תינוק שנולד לאחר שכל תוצאות הבדיקות שערכה האם במהלך ההריון היו תקינות (סקירות מכוונתל –  CMV ו – MRI מוח עובר), לא צפוי לפתח פגיעות נוירולוגיות בהמשך חייו וצפוי להתפתח ככל ילד בריא אחר למעט,בעיות שמיעה (בשכיחות של כ-10%).
לאור זאת, ילדי ה – CMV נמצאים במעקב שמיעה חצי שנתי עד גילאי 4-5 כשמרבית הסיכון הוא עד גיל שנתיים. חשוב לציין, כי גם במקרים של ירידה מאוחרת בשמיעה, קיים טיפול אנטי ויראלי שנמצא כיעיל במניעת המשך ההתדרדרות ואף משפר את השמיעה. תוכלו לקרוא בהרחבה על הטיפול בהמשך.

מעקב הריון:

האם צריך להיות במעקב של מחלקת הריון בסיכון או לחפש רופא נשים שמבין ב – CMV להמשך מעקב ההריון?

הריון עם CMV לרוב אינו נחשב להריון בסיכון.
רופאי נשים שאינם מתמצאים מספיק בתחום וחוששים לקחת אחריות, יעדיפו לעיתים לשלוח את המטופלות שלהם שנדבקו בנגיף, למחלקת הריון בסיכון ואולם, במקרים רבים גם במחלקות הללו, אין התמחות ספציפית בנגיף ה – CMV ולכן היעילות של מעקב שכזה מוטלת בספק.
ההתמחות הרלוונטית להריון עם CMV היא זיהומית וההנחיות המקצועיות צריכות להינתן על ידי מומחה בתחום הזיהומי המנוסה ומבין בהריונות שכאלה.
לכן, כל עוד קיים ליווי זיהומי הולם, אין צורך שרופא הנשים יבין בנגיף ה – CMV, אלא שיהיה מקצועי בתחומו וינפיק את כל ההפניות הדרושות על פי הנחיות הזיהומולוג.
מידה שרופא הנשים שלכן מערים קשיים, או מפנה אתכן למחלקת הריון בסיכון, ניתן בהחלט לשקול מעבר לרופא נשים אחר שיוכל לספק את התמיכה הדרושה בהריון שכזה.

האם צריך להיות במעקב של מחלקת הריון בסיכון או לחפש רופא נשים שמבין ב – CMV להמשך מעקב ההריון?

נגיף ה – CMV דורש ידע ספציפי. מאחר שמדובר בנגיף המולד הנפוץ ביותר בארץ ובעולם, הוא מאוד נחקר ותדירות הגילויים ובעקבותיהם, השינויים בפרוטוקול המעקב והטיפול הם משמעותיים.
בנוסף, חשוב שהמומחה יהווה כתובת זמינה ונוחה למקרה של שאלות והתייעצויות בנושאים שעולים לאורך ההריון.
לכן, חשוב ללכת רק לזיהומולוג, שזה תחום התמחותו ולא להסתפק בזיהומולוג כללי.
על מנת לקבל המלצות אתם מוזמנים לקומונה בתפוז ולקבוצת הפייסבוק, כמו גם למצוא פרטי התקשרות בלשונית הטלפונים החשובים.

דילוג לתוכן